הבלוג של הנהלת פרש

קרדיט לתמונה: Rtimages | Dreamstime.com
לפני מספר ימים כתב אורי פוסט תגובה שלנו לחוק חסון. הפוסט הזה בא בתגובה להצעת החוק של חבר הכנסת ישראל חסון - לחייב בעלי אתרים עם מעל 50,000 גולשים ביום להעביר את תכני הגולשים עריכה.מה שהקורא התמים לא יודע, זה שאתרים דוגמת ynet, nrg הארץ וכו’ מעסיקים עורכים שבין כה וכה עוברים על התכנים של הטוקבקים באתרים ומנפים אותם. המשמעות של חוק חסון היא פגיעה בסוג אחד של אתרים - האתרים הפרטיים הגדולים שנותנים לגולשים אפשרות תגובה. מבחינת פרש, אחד האתרים הפרטיים הגדולים במדינה אם לא הגדול שבהם ישנן שתי אפשרויות:

1. הפסקת פעילות האתר - אתר פרש מופעל בידי צוות של ארבעה שותפים פרטיים שנושאים באחריות למה שקורה באתר. למעשה, אם להית ספציפיים - אורי נושא באחריות האדמיניסטריאלית מול שלטונות המס ואני נושא באחריות מתוקף מי שמחזיק את הרישום של הדומיין. כל תביעה שהוגשה עד היום נגד פרש הוגשה על שמי. כל מכתב איום מעו”ד זב חוטם מרח’ יגאל אלון בת”א נשלחה על שמי. המשמעות של זה היא אדירה. בתור מי שלא ראה שקל מאתר פרש אך השקיע עשרות אלפים במצטבר - תביעה על סך 300,000 ש”ח ויותר שמוגשת באופן אישי נגדי בהחלט מצליחה לעורר אצלי רגשות מעורבים.
2. העברת האתר למתכונת מסחרית - תמיד קיימת עבורנו האפשרות להפסיק את ההתנהלות הנוכחית שלנו, וכמו אתרים גדולים אחרים שהצליחו - להעביר את פרש למתכונת מסחרית. המשמעות ברורה. פרש יהפוך לחברה שמעסיקה עובדים, מספר שירותים באתר יינתנו בתשלום או בשילוב של פרסומות מציקות - אבל המהות שלשמה הוקם האתר תפגע ויותר מזה - האנשים שעומדים מאחוריו יעזבו או יבחור בפרש כמקום העבודה שלהם. ייתכן והאבולוציה של אתרי האינטרנט לא תפסח גם עלינו, ויבוא יום ואנחנו נלך בכיוון כזה - אבל זו החלטה שאנחנו רוצים לשמור לעצמנו ולמנוע הכתבה שלה מכורח חוק כזה או אחר.

אני לא מתכוון לדבר בפוסט הזה על חופש הביטוי שהוא נר לרגלי האתר. אני כן הולך אבל להתייחס לביקורת שהושמעה נגדנו בבלוג של מרק קפלון, אשר טען כי למרות שאנחנו כבר היום מצנזרים גולשים בפורומים שלנו (הוא דיבר בהקשר של חברת Ivory) - עדיין אנחנו מתנגדים לחוק חסון. אז ראשית, אסביר בקצרה את מהות הצנזורה שנעשית בפרש.

הודעות בפרש תמחקנה מהסיבות הבאות:

1. אתר פרש בהגדרה אתר ציוני. אנחנו כבר לא מתביישים להגיד את זה. מכאן, שאנחנו בהגדרה לא נפגע בבטחון המדינה או לא נתרום לפגיעה שכזו. לכן, נציגים מאתר פרש נמצאים בקשר יומיומי עם הצנזורה לעיתונות ותקשורת מחד, והצנזורה נמצאת בקשר איתנו, מנהלי האתר, מאידך. ידיעות שיש חשש שתפגענה בבטחון המדינה מוסרות מיידית מהאתר. לעתים, אנחנו סופגים ביקורות (בעיקר בפורומים הבטחוניים) על כך שאנחנו לא עושים מספיק בשביל למנוע דליפת פרטים מסווגים בפורומים שלנו. הקולות האלו מושמעים בד”כ ממש”קי ב”ש (או סתם קצינים מושפעים) צבאיים שמחליטים להגדיל ראש ולחפש בגוגל נושאים שקרובים ללבם. כל תלונה שמתקבלת נבדקת - אך במרבית המקרים.. מדובר בדברים שבכלל נלקחו מאתר זר.
2. על תכנים שאינם קשורים לפורומים שבהם הם מתפרסמים לא צריך בכלל לדבר. כאמור, מה שמייחד את אתר פרש זהו סט חוקים נוקשים שמטרתם הפרדת המוץ מן התבן. המטרה היא שהתכנים באתר - יהיו הכי קרובים לתכנים שהגולשים מצפים לראות. לכן לדוגמא, לא נאפשר בפורום תיכנות לשאול שאלה שקשורה לתוכנה ולהפך.
3. מעבר להיותו אתר ציוני, אתר פרש הוא אתר שומר חוק. מכאן, שכל תוכן שמסתמן כמפר חוק - מוסר מהאתר. כך לדוגמא כבר יצא לנו להסיר תכנים פדופיליים, קריאות לביצוע עבירות, הוצאות דיבה וכו’. כמו-כן, תכנים אחרים שפורסמו אצלנו הועברו לרשויות החוק להמשך טיפולם.
4. כפי שנאמר בראשית הפוסט הזה, אתר פרש מנוהל ע”י ארבעה אנשים פרטיים. כל אחד מהשותפים באתר צריך לתת חשבון על ההתנהלות באתר, וכל אחד מאיתנו יכול להתבע על הטעויות שלנו ויותר גרוע מזה - של הגולשים שלנו. מכאן, שאנחנו מנהלים גם צנזורה פנימית לתכנים שאנחנו יודעים שהם בעייתיים מבחינתנו. לדוגמא, אם תפורסם יצירה שיש עליה זכויות יוצרים - אנחנו נסיר אותה. זאת כמובן בהנחה שאנחנו נדע שהפרסום בוצע (או ע”י דגימה אקראית שאנחנו עורכים בפורומים, או ע”י יידוע בטופס יצירת הקשר).
5. מעבר לכל אלו, היות ומדובר בארבעה שותפים שפרש הוא עיסוק משני עבורם - אנחנו מעדיפים לא לבלות את זמננו בבתי משפט. לכן, כשהתחילו חילופי הדברים בין הגולשים שלנו לבין חנות Ivory, החלטנו לא לאפשר את הבמה הזאת אצלנו במערכת. הגולשים והנהלת האתר אומנם נהנים מהגנת “אמת דיברתי”, אבל יום עבודה מבוזבז שלנו (גם אם זה ברור שנקבל את החזר הוצאות המשפט) לא שווה את כל זה. מסיבה זו לא הסכמנו לאפשר התייחסות כלשהי (לא לשלילה וגם לא לחיוב) לחברת Ivory. אגב, בעבר - אייבורי כן בחרו לשלוח נציג להתעמת עם גולשים אצלנו בפורום. בהמשך, הם העדיפו שלא.
   כדוגמא הפוכה, כאשר לקוח של “שמרת הזורע” העלה טענות בפורום צרכנות שלנו, נהגה החברה בבגרות ונציגיה שנרשמו באופן מסודר לפורום - התדיינו באופן ישיר עם הגולשים. לדעתי, זה השתלם להם. אני יודע שכשישאלו אותי, אני בהחלט אמליץ על “שמרת הזורע”.

לסיכום, מרק, אין שום קשר בין חוק חסון שהמשמעות שלו היא גזר דין מוות על אתרים דוגמת פרש שמופעלים כתחביב ע”י אנשים פרטיים - לבין צנזורה מושכלת שאותם אנשים עושים כדי להמנע מבזבוז זמן ובירוקרטיה מיותרת. מעל לכל, אתר פרש הוא אתר פרטי, ואנחנו שומרים לעצמנו את הזכות המינימלית להחליט מה יתפרסם ומה לא (כשם שלמר חסון שמורה זכות זו באתרו שלו).

פוסט זה פורסם בתאריך 11/11/2007 בשעה 19:19 והוא מקוטלג תחת פרש, צנזורה. תוכלו לעקוב אחרי תגובות לפוסט זה דרך פיד ה-RSS 2.0. באפשרותכם להגיב, או לעשות trackback מהאתר שלכם.
Digg it | Bookmark at del.icio.us